מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו: קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה. על פי רוב ההגדרות, כוללים המקרקעין כל דבר המחובר לקרקע חיבור של קבע, ויש אף הגדרות הכוללות דברים המחוברים חיבור זמני.

לבעל הזכויות במקרקעין יש זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם עסקאות. הבעלות על מקרקעין חלה גם מתחת לפני הקרקע, וגם מעל הקרקע למעט מעבר אווירי מעל הקרקע. מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי, מקור המונח בשפה הארמית (ובראשי תיבות: נדל”ן, ותרגומו העברי “נכסים שלא נודדים/נעים”), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם.

בכל מדינות העולם, המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

העברת הבעלות על מקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. קיימות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות ובהן שכירות וחכירה, זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מסוימת. בישראל יש גם עסקאות מסוג דמי מפתח, עסקת נדל”ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו.

בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין.

בטיפול משפטי של העברת, רכישת או מכירת נכס מקרקעין עוסק עורך דין מקרקעין.